גן העדן מתהפך: מאחורי גל הרדיפה נגד ישראלים בתאילנד

מנגד, גם התאילנדים אוהבים את ישראל ועומדים בתור כדי לעבוד בה: כ-60 אלף עובדים תאילנדים מועסקים כיום בישראל – שיא של כל הזמנים ופי שניים ממספרם ערב 7 באוקטובר 2023. זהו תאריך מכונן מכל הבחינות, ומסתבר שכעת הוא משפיע גם על קבלת הפנים שלה זוכים הישראלים בתאילנד.

בשלוש השנים האחרונות, ובמיוחד בשנה החולפת, מסתמן כרסום ביחס המכיל, העדין והסלחני שמאפיין את התאילנדים. יחס זה הופנה בעבר גם כלפי הישראלי – שלעתים נתפס כצעקני, חוצפן או תחבולן – אך כעת, למרות (ויש שיגידו דווקא בגלל) הנהירה לגן העדן התאילנדי מאימי המלחמה בישראל, התמונה משתנה.

לכך מצטרפים גל האנטישמיות והאנטי-ישראליות העולמי, שתאילנד אינה חסינה מפניו, לצד מנה גדושה של פוליטיקה פנימית. התוצאה היא דיווחים על אכיפת יתר סלקטיבית נגד תיירים ישראלים ונגד האחיזה היהודית-ישראלית במדינה. כבר לא מדובר רק במעצר עבריינים ישראלים שמצאו בה מקלט, או בגירוש של מי שנתפסו בעבירה, אלא בדקדקנות יתרה כלפי שותפויות עסקיות מקומיות שאפשרו פתיחת עסקים קטנים (בעיקר בתחום התיירות), מוסדות חינוך שהוקמו עבור הקהילה המתפתחת, ומחאות עממיות ברחוב וברשת. כך קרה בזמנו בפאי, וכך קורה לאחרונה שוב בפוקט: בבת אחת, הסנטימנט כלפי הנוכחות הישראלית הפך לשלילי.

יש שיגידו שהכל התחיל כבר בינואר 2024, כאשר ששת חברי להקת הרוק הרוסית "בי־2", בהם שלושה ישראלים, נעצרו בפוקט בטענה שהופיעו ללא אישורי עבודה. הם נחלצו בעור שיניהם מהסגרה לרוסיה ושבו לארץ בסיוע משרד החוץ והשגרירות בתאילנד.

ב-2025 נרשם מעצרם של ארבעה ישראלים בעקבות התפרעות בבית חולים בפאי – אירוע שהסתיים בקנסות ובהליכי גירוש. באוקטובר אותה שנה, במהלך מבצע נגד זרים בקופנגן על רקע עבודה ללא היתר, שהיית יתר ופעילות נדל"ן, כבר פרצה מחאה מקומית נגד שינוי אופיו של האי והפיכתו למובלעת ישראלית. כאן החל להתבלט המעבר מעיסוק בהתנהגות של פרטים לשיח על קהילה שלמה.

באפריל 2026 הגיעה האכיפה גם למסגרות החיים הקהילתיות: שלוש ישראליות נעצרו בפשיטות על שני מעונות יום בקופנגן, בחשד להפעלתם ללא רישיון ולהפרת דיני עבודה. בעוד הרשויות הציגו זאת כאכיפת רישוי ובטיחות ילדים, עבור הישראלים היה מדובר בפגיעה ישירה בתשתית שמאפשרת למשפחות להתגורר במקום.

ב-15 בספטמבר הוצאו ארבע גופות, בהן של שלושה ישראלים, מבית עלמין יהודי שרישיונו פקע, והועברו לאתר אחר. במקביל נפתחה בדיקה של הליכי הרישוי והקבורה, בהרחבה משמעותית של תחומי האכיפה שכוללים כעת גם את קבורת המתים. יומיים לאחר מכן הופץ דיווח – שהוכחש בהמשך רשמית – לפיו ראש ממשלת תאילנד ושר הפנים, אנוטין צ'רנוויראקול, אמר בתדרוך: "אם אתם עומדים למות — לכו למות במדינה שלכם". הדברים נאמרו בהקשר של זרים המבקשים להקים בתי תפילה ובתי עלמין פרטיים. אף שלא הזכיר במפורש ישראלים או יהודים והאמירה הושמטה מהפרסום הרשמי, ההקשר הספיק כדי לקשור אותה לפרשה.

באוקטובר 2026 נשללה אזרחותו התאילנדית רבת השנים של אריאל בלושטיין, על רקע שימוש בדרכון ישראלי וטענה להסתרת אזרחות נוספת. שלילת אזרחות היא צעד חריג שבחריגים, בייחוד כשמדובר באזרח נורמטיבי וללא חשד לעבירה פלילית נוספת.

ואז הגיע ההלם הגדול מכולם: שלילת האזרחות של הרב הראשי, יוסף קנטור.

שלילת אזרחותו של הרב הראשי בתאילנד מהווה נקודת שבר נוספת ומשמעותית ביחסים. הרב יוסף חיים קנטור (56), אב לשמונה, הוא הרב הראשי של הקהילה היהודית בתאילנד, שליח חב"ד הראשי בממלכה, ומייסד ועד הכשרות של בנגקוק העומד בראשו. הוא נחשב לדמות נערצת בעולם חב"ד ובכלל: מיד לאחר פטירתו של הרבי מליובאוויטש ב-1994, פתח קנטור באופן רשמי את בית חב"ד למטיילים הראשון מסוגו בעולם. מאז ייסד את מוסדות חב"ד במדינה, הכוללים כיום שישה מרכזים הפועלים תחת הנהגתו.

קנטור שוהה בתאילנד יותר משלושה עשורים. הוא הגיע לבנגקוק עוד ב-1993 עם רעייתו ובתו הבכורה, והקים מפעל חיים שהפך לכתובת עבור מאות אלפי ישראלים ויהודים. באסון הצונאמי ב-2004, כשממדי ההרס היכו בממלכה כולה, התייצב בחזית המאמץ ההומניטרי: הוא הוביל פעולות חילוץ, סייע באיתור נעדרים ובזיהוי קורבנות, והקים מוקדי חלוקת מזון וציוד רפואי לנפגעים – תאילנדים וזרים כאחד. פועלו זיכה אותו בהערכה עצומה, שהפכה אותו למעשה ל"יקיר תאילנד", ולא רק ליקיר המטיילים.

ב-2013, לאחר שני עשורים של פעילות ציבורית ענפה, הוענקה לו אזרחות תאילנדית – מעמד נדיר במיוחד עבור אזרחים זרים. אלא שבימים האחרונים, בהליך בזק חריג, ביטל שר הפנים התאילנדי את אזרחותו. הנימוק הרשמי נותר עניין טכני ובירוקרטי גרידא: נטען כי קנטור השתמש בדרכונו האמריקאי בכניסות וביציאות מאוסטרליה, ובכך הפר לכאורה את תנאי ההתאזרחות. מדובר בפרקטיקה נפוצה בקרב עשרות אלפי בעלי אזרחות כפולה בממלכה, מה שמעלה סימני שאלה כבדים סביב המניע האמיתי למהלך.

ההחלטה הכתה בהלם את הקהילה היהודית ואת אנשי העסקים הישראלים במדינה, המוצאים עצמם כעת תחת לחץ כבד. השאלה המהדהדת חדה וברורה: אם דמות רוחנית נטולת כל עבר פלילי, שתרמה כה רבות לתאילנד, אינה חסינה – מי במדינה עוד חסין?

הצעד הזה מתרחש על רקע קמפיין גובר ברחובות וברשתות החברתיות. לצד פשיטות של רשויות האכיפה על נכסים ובתי חב"ד בטענה לשימוש באנשי קש לרכישת קרקעות, נרשמו בחודשים האחרונים הפגנות אנטי-ישראליות ואנטישמיות מובהקות, בהן מול שגרירות ישראל ובפוקט. במחאות אלה הוצגו כרזות סטריאוטיפיות בוטות המציגות דמויות חב"דיות המפזרות כספים ומשתלטות כביכול על נכסי המדינה, ואף הועלו טענות מופרכות לפיהן בתי חב"ד משמשים "מרכזי אימונים". המחאות הובילו אף לביטול סעודת ליל ראש השנה המסורתית בבית חב"ד בפוקט, בזמן שהתיירים הישראלים הסתגרו במלונות.

בראש המחאות עומד סונדהי לימטונגקול, איל תקשורת ופעיל פוליטי תאילנדי ותיק, ממנהיגי תנועת "החולצות הצהובות" לשעבר. הוא הוביל בספטמבר את ההפגנה מול שגרירות ישראל בבנגקוק – שבה נישאו שלטים אנטישמיים דוגמת "מוות ליהודים" – והיה הנואם המרכזי בעצרת שנערכה בפוקט בשבת האחרונה. לימטונגקול דורש בעקביות לחקור את פעילות חב"ד ואת אחזקות הנדל"ן שלה, ומשמיע האשמות גורפות נגד יהודים וישראלים. בהפגנה האחרונה אף העלה דרישה חדשה: להגביל את כניסת הישראלים לביקור חד־פעמי של 15 יום בלבד.

בדף הפייסבוק שלו התייחס לימטונגקול לרב קנטור וטען כי "יוסף" אינו רק מנהיג דתי, אלא מי שעומד במרכז רשת הפעילות של הקהילה היהודית בתאילנד. לדבריו, פעילות חב"ד חורגת מתחומי הדת וכוללת עניינים כלכליים כמו מסעדות, מלונות, מרכזים קהילתיים, תיירות, פסטיבלים ותרומות. הוא העריך כי בבעלות "רשת העסקים" של "הרב יוסף" ישנם נכסים בשווי עשרות מיליארדי באט (מיליארדי שקלים), טען כי בפאי שוהים כ-40 אלף ישראלים, והלין על כך שסדר הפסח המרכזי של חב"ד עתיד לרכז יותר מ-12 אלף משתתפים מכל רחבי המדינה.

לטענתו, "ממלכת חב"ד של יוסף" חולשת על אזורים כלכליים ויעדי תיירות מרכזיים בממלכה, בהם בנגקוק, פוקט, קו פנגן, צ'יאנג מאי ופראצ'ואפ קירי חאן (קווי בורי). עוד טען כי "במימון רב-לאומי, כולל בארצות הברית, גייס יותר מ-30 מיליון דולר אמריקאי לבניית בית הכנסת הגדול", שחב"ד מקימה בימים אלה על אתר בית הכנסת הישן.

כל זאת מתרחש חרף אינספור שיחות תיאום ופגישות עבודה שקיימו בשנה האחרונה נציגי משטרת ישראל ושגרירות ישראל מול הרשויות המקומיות, במטרה לתדרך תיירים, להרגיע את השטח ולהוריד את גובה הלהבות סביב הישראלים. אלא שעל אף ההצהרות הרשמיות בבנגקוק על אודות "אכיפת חוק שוויונית נגד כלל הזרים", ולמרות ההבלגה המופגנת מצד השגרירות, המגמה נמשכת. המציאות בשטח מעידה על מיקוד מובהק בקהילה הישראלית – ומדאיג מכך, בנוכחות היהודית כולה. הרב קנטור עצמו מהווה דוגמה מובהקת לכך: הוא אזרח אמריקאי שגדל באוסטרליה, ואינו מחזיק כלל בדרכון ישראלי.

"יש פה למעשה שני תהליכים מקבילים", מסביר הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד הוותיק בבנגקוק, המחזיק באזרחות כפולה – ישראלית ותאילנדית – ומביע דאגה עמוקה מההתפתחויות. "מצד אחד, ישנה המדיה שבה מתנהלת כבר שנה שלמה הסתה בלתי פוסקת נגד יהודים, נגד ישראלים ונגד חב"ד. להערכתנו זה לא משהו מקומי גרידא, אלא גורמים מחוץ לתאילנד, ממדינה זרה, שמלבים ומממנים את זה. במקביל יש פוליטיקה פנימית: גורמים שמנסים לפגוע בממשלה טוענים שהיא דואגת לזרים במקום למקומיים, ומארגנים הפגנות כדי להביך אותה. הם עמדו מאחורי ההפגנה מול השגרירות, שבה הפיצו עלילות כאילו ישראלים באים להשתלט על תאילנד ובתי חב"ד הם בסיסי אימונים. אותם גורמים ארגנו הפגנות ליד בית חב"ד בפוקט – מה שגרם לביטול ארוחת ליל ראש השנה – והפגינו שם שוב לאחרונה".

"מהצד השני", מוסיף הרב וילהלם. "יש את רשויות הממשל שבשנה האחרונה הגבירו מאוד את האכיפה סביב חוקיות העסקים של זרים וסוגיית אנשי הקש בחברות. זה קיים כלפי זרים בכלל, אבל שמו דגש כבד מאוד על ישראלים, ובתקופה האחרונה דגש ממוקד על חב"ד. לקחו את חב"ד כמקרה דוגמה כדי להפגין יד קשה. לכן אנחנו מתקשים להבין מדוע בהליך מהיר כל כך נשללה האזרחות של הרב קנטור, ובמדיה כבר מדווחים שזו רק ההתחלה. יש בתאילנד עשרות אלפי אנשים בעלי שתי אזרחויות שמשתמשים בדרכונים שונים, ומעולם לא פעלו נגדם כך. אנחנו מקווים שהרשויות יעצרו, ידברו איתנו ויסבירו מה לא תקין לטעמן. אנחנו פועלים בשקיפות מלאה ומוכנים לכל בדיקה".

לדברי וילהלם, חב"ד מפעילה כיום שישה מרכזים בתאילנד, הכוללים גם גני ילדים, מוסדות קהילתיים ומערך כשרות, עם 14 שלוחים הפועלים במדינה לצד משפחותיהם: "שלילת מעמדו של הרב קנטור מעמידה את כולנו בסימן שאלה".

כחלק מצעדי המנע, שגרירות ישראל בתאילנד פרסמה זה מכבר הנחיות התנהגות מפורשות למטיילים, המופיעות גם באתר הרשמי שלה. ההנחיות כוללות: שמירה על השקט והימנעות מצעקות במרחבים ציבוריים ובמלונות; כיבוד המקומיים, המרחב הפרטי והמנהגים המקומיים; הקפדה על חוקי התנועה והחנייה; איסור על חריגה מתקופת האשרה ועל עבודה ללא היתר מתאים; ולבוש הולם ודיבור מנומס, גם בעת מיקוח. בשגרירות מציינים כי ישראלים כבר גורשו בעבר בעקבות התנהגות בלתי הולמת והפרת הכללים, ומזהירים כי אירועים כאלה פוגעים בתדמית הישראלים וביחס כלפיהם בממלכה.

אילן דמבינסקי, שהתגורר בעבר בזכרון יעקב, זוכר בערגה את תאילנד שלפני המשבר הנוכחי ולפני הצורך באזהרות מפורשות. דמבינסקי הוא יוצר ומגיש פודקאסט העוסק בנוודות דיגיטלית, שבו הוא מתעד את חוויותיהם המשותפות שלו ושל רעייתו נטע בשנים האחרונות, כשהם מחלקים את חייהם בין ישראל לרחבי העולם.

"אני זוכר את תאילנד המחייכת, מקום שבו אנשים באמת שמחו לראות תיירים", אומר דמבינסקי. "כל עוד אתה לא נכנס למוקדי חיכוך במרכזי הערים או מתקרב להפגנות, הכל נשאר רגוע. בעולם בדרך כלל לא שואלים אותך מאיפה אתה, וב-98% מהמקרים כשנודע שאני ישראלי זה לא הפריע לאיש. במקרים הבודדים שזה יצר אי-נוחות, פשוט החליפו נושא".

עם זאת, דמבינסקי מזהה את הגורמים שמזינים את התרעומת המקומית: "השינוי הזה מבאס נורא, כי תאילנד מקסימה. אבל צריך להודות בשני דברים: ראשית, יש כיום במדינה עומס יתר של תיירות מכל העולם, לא רק מישראל. שנית, אנחנו הישראלים לפעמים קצת 'בעלי בית' – אוהבים להשתלט על מקומות ולהרגיש שזה שלנו. ההתנהלות הזו מייצרת לא פעם אנטגוניזם בקרב האוכלוסייה המקומית".

קול מרגיע ומערכתי מציג זיו ארדמן, איש תיירות המתגורר כיום כנווד דיגיטלי באי קו לנטה. ארדמן, שגר בעבר בתאילנד וחזר אליה כעת, סבור כי התמונה המצטיירת בישראל דרמטית ומוטה בהרבה מהמציאות בשטח.

"בין תאילנד לישראל יש באמת סיפור אהבה – תיירותי, עסקי ואנושי, דרך עשרות אלפי העובדים התאילנדים בארץ והמשפחות המשותפות", מדגיש ארדמן. "צריך להבין את המספרים: בשנת 2025 נרשמה עלייה של כ-45% במספר הישראלים שהגיעו לתאילנד, ורואים הרבה יותר צעירים. כשיש מאות אלפי אנשים בשטח, החיכוכים הסטטיסטיים גדלים בהתאם, אבל הרוב המכריע מטייל ללא שום קושי או עוינות. המקרים שמגיעים לכותרות חריגים מאוד ביחס להיקף התנועה".

ארדמן מבהיר כי המאמץ השלטוני מונע משיקולי משילות ולא מרדיפה ממוקדת: "הרשויות בתאילנד החליטו לעשות סדר בכל הקשור לנדל"ן, חברות קש וסוגיות הגירה, והפעילות הזו מתבצעת באופן רוחבי מול כולם – רוסים, גרמנים, שוויצרים וגם ישראלים. תאילנד, בדיוק כמו כל מדינה ריבונית בעולם, מצפה מכל אזרח ומכל תייר לכבד את החוק המקומי ללא כחל וסרק, ללא קשר לזהותו או למעמדו. החיים כאן נמשכים כסדרם, במיוחד מחוץ למוקדים ההמוניים: בקו לנטה יש שקט, איכות חיים, תשתיות מצוינות לנוודים דיגיטליים ועלויות מחיה שהן שבריר ממה שהכרתי בישראל. תאילנד נותרה מקום מסביר פנים ונוח מאין כמוהו".

גם ברשות התיירות של תאילנד מנסים להרגיע את הרוחות וקוראים לישראלים לקחת את הדיווחים בפרופורציה. רשות התיירות של תאילנד פועלת בישראל זה יותר מ-25 שנה באמצעות חברת הייצוג "טרנובה", ומשקיעה מדי שנה תקציבים ניכרים בקידום התיירות הישראלית לממלכה. הרשות מפעילה גם את "סוואדי קלאב" – מועדון אוהבי תאילנד בישראל.

השנה החליטה רשות התיירות לצאת בקמפיין ייעודי לקהל הישראלי, במטרה לשפר את ההיכרות עם התרבות התאילנדית ולהסביר את פערי ההתנהגות, הקודים החברתיים והתקשורת הבינאישית בין שתי התרבויות. לשם כך נשלח לתאילנד השחקן דן פונדק (המוכר מ"סרטוני הערים"), יחד עם צלם וכותב, והופק סרטון קומי המופץ בימים אלה ברשתות החברתיות.

אימרי קלמן מחברת טרנובה, נציגת רשות התיירות של תאילנד (TAT) בישראל, מדגיש כי על הישראלים להגביר את הערנות – לא רק בעת טיול בחו"ל מול גורמים עוינים הרואים בתיירות הישראלית חזית למאבק, אלא גם בעת צריכת מידע בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות. לדבריו, תאילנד נותרה אחת המדינות האהובות והידידותיות ביותר לתיירים, מישראל ומהעולם כולו. נתוני התיירות ממשיכים להצביע על מספרי שיא, עם מאות אלפי ישראלים בשנה שחווים את תאילנד כפי שהייתה תמיד – חמה, נגישה, מחייכת ומקבלת.

עם זאת, קלמן מוסיף כי לצד המעקב אחר הדיווחים על הפגנות, יש לזכור שמדובר בתופעת שוליים שאינה מייצגת את המיינסטרים התאילנדי. לדבריו, גורמים עוינים מבינים היטב את כוחה של המדיה ומנפחים את נוכחות ההפגנות הללו ברשתות, וחשוב לזכור שגם בישראל ישנם גופי תקשורת ועמודים הנוטים להציג את המציאות באופן דרמטי מדי, ולעתים אף לסלף אותה כדי למשוך תשומת לב. הוא ממליץ לצרוך מידע מקבוצות אותנטיות, מקהילות פתוחות של אנשים המדווחים מהשטח, ובעיקר מאנשי מקצוע, סוכנים ומדריכים, לצד מעקב אחר מועדון "סוואדי קלאב" הרשמי.

ממשרד החוץ הישראלי נמסר בתגובה:

"בין ישראל לתאילנד מתקיימים יחסים טובים וקרובים, המבוססים על שיתוף פעולה במגוון רחב של תחומים. שגרירות ישראל בתאילנד עוקבת מקרוב אחר המצב ומקיימת קשר שוטף והדוק עם כלל הגורמים הרלוונטיים. במסגרת זו, השגרירות מבהירה את ציפייתה מהרשויות בתאילנד לפעול למניעת הפצת מידע כוזב ודיסאינפורמציה, ולנקוט צעדים להרגעת הרוחות".