הונגריה פתחה אתמול (רביעי) לציבור מסמכים של המשטרה החשאית מהתקופה הקומוניסטית, ובהם שמות ופרטים אישיים של כ-60 אלף בני אדם שגויסו לשירותיה. המהלך, שהיה הבטחת בחירות מרכזית של ראש הממשלה פטר מדיאר, מעורר מחלוקת: הממשלה מציגה אותו כצעד לריפוי פצעי העבר, ואילו מתנגדיו מזהירים מפגיעה במשפחות ומחשיפת מידע חלקי ומטעה.
מועד פתיחת התיקים נבחר באופן סמלי: ב-4 בנובמבר 1956 נכנסו טנקים סובייטיים לבודפשט ולערים נוספות כדי לדכא את ההתקוממות בהונגריה. כעת, 70 שנה לאחר מכן, מבקשת הממשלה לחשוף פרטים על מנגנון המעקב וההלשנות שפעל בתקופת השלטון הקומוניסטי.
"אני מבקש מכולם להתייחס לפרסום המסמכים הזה, שהתעכב זמן רב מדי, בכבוד ובאנושיות", אמר מדיאר לעיתונאים בארכיון הממלכתי בבודפשט. "משפחות רבות ייחשפו כעת למידע קשה, לעיתים קרובות על קרוב משפחה שכבר מת. אי אפשר לעבד טראומה בלי דיון ובלי לשאול שאלות".
לפי דיווח ברשת BBC, הרישומים כוללים בדרך כלל את שמו האמיתי של המודיע, שם הקוד שלו, תאריך לידתו, כתובתו ושם אמו, לצד זהות מפעילו ונסיבות גיוסו: מרצון, בסחיטה או בכפייה. מסמכים נוספים, שצפויים להתפרסם ב-25 בפברואר, יפרטו על הליך הגיוס ועל ערך המידע שנמסר.
לפי ההערכות, בין דצמבר 1944 לפברואר 1990 גויסו בהונגריה בין 150 אלף ל-160 אלף מודיעים. רבים נסחטו באיומים באובדן מקום עבודתם או אפשרויות לימודים, במניעת גישה לתרופות או בחשיפת פרטים על חיי המין שלהם והתמכרויות. פרטים אינטימיים כאלה יושחרו גם בפרסום הנוכחי.
מאז 1998 יכלו אזרחים לבקש לעיין בתיקיהם, והיסטוריונים הורשו לחקור תיקים של אחרים, אך שמות רבים הושחרו ומסמכים נותרו בידי שירותי המודיעין. תיקים נוספים הושמדו בשנים 1988–1989, עם היחלשות המשטר. לאורך השנים שימשו הדלפות מהארכיון גם לפגיעה ביריבים פוליטיים.
ההיסטוריון כריסטיאן אונגווארי, שפעל לפתיחת התיקים, טוען כי הגישה למידע שהמדינה אספה על אזרחיה היא זכות שאינה צריכה להיות תלויה ברצון השלטון. מנגד, ההיסטוריונית וחברת הפרלמנט האירופי ז'וז'נה בורוונדג מזהירה כי פרסום שמות ללא הסבר מלא על נסיבות הגיוס והפעילות עלול להטעות את הציבור.