ישראל הזמינה מארצות הברית ציוד צבאי בהיקף של מיליארדי דולרים מעבר לסכומים שוושינגטון התחייבה להעביר לה במסגרת הסיוע הביטחוני - כך על פי דיווח שפורסם היום (חמישי) בוול סטריט ג'ורנל. לפי הנטען, ישראל תזדקק לכ-10 מיליארד דולר נוספים כדי לשלם עבור הזמנות קיימות לאחר 2028, השנה שבה צפוי להסתיים הסכם הסיוע הנוכחי בין המדינות. הנתון ממחיש את הקשיים הכרוכים בכוונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל.
על פי מסמך של מחלקת המדינה האמריקנית שהועבר לקונגרס והגיע לידי העיתון, הסכום מתייחס להזמנות שהיו פתוחות נכון ל-1 באפריל. לא ברור אם היקף ההתחייבויות השתנה מאז. ארצות הברית כבר התחייבה להעביר לישראל סיוע צבאי בהיקף של קרוב לשבעה מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, אך גם לאחר העברת הכספים הללו ייוותרו הזמנות שטרם מומנו.
הדיווח מגיע לאחר שטראמפ הודיע ביום שלישי כי בכוונתו להפסיק את הסיוע לישראל. לפי דיווח קודם של העיתון, דבריו הפתיעו גורמים ישראלים, ובהם גורמים במערכת הביטחון, אף שבכירים בשתי המדינות דנים כבר חודשים באפשרות לצמצם בהדרגה את הסיוע האמריקני. ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע בעבר להפסיק את הסיוע הישיר בתוך עשור.
מי ישלם על ההזמנות שכבר בוצעו?
ישראל היא אחת ממקבלות הסיוע הצבאי האמריקני הגדולות בעולם. במסגרת הסכם הסיוע הנוכחי, שנחתם בתקופת ממשל אובמה ותקף עד 2028, היא מקבלת כ-3.3 מיליארד דולר בשנה לרכישת ציוד צבאי מתוצרת ארצות הברית, לרבות פצצות, כלי רכב, מטוסי קרב ואמצעי לחימה נוספים.
מנגנון הסיוע מאפשר לישראל לבצע הזמנות על חשבון כספים שארצות הברית התחייבה להעביר בשנים הבאות, עוד לפני שהכסף התקבל בפועל. ב-2024 אישר הקונגרס גם חבילת תמיכה נוספת בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, על רקע המלחמה ברצועת עזה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
אולם לפי מכתב שנשלח ממחלקת המדינה ללשכתו של חבר בית הנבחרים הדמוקרטי חואקין קסטרו מטקסס, גם לאחר מיצוי הכספים שהובטחו תידרש ישראל לכ-10 מיליארד דולר נוספים עבור הזמנות קיימות. במכתב הובהר כי ניתן יהיה לממן את הסכום באמצעות הסיוע הצבאי האמריקני, מתקציבה של ישראל או בשילוב של השניים.
"גם אם הסכם הסיוע יימשך עד לסיומו ב-2028, עדיין יישארו עשרה מיליארד דולר מעבר לכך, והשאלה היא מי ישלם אותם", אמר קסטרו בריאיון לעיתון. מחלקת המדינה האמריקנית לא השיבה לבקשת תגובה.
על פי נתוני שירות המחקר של הקונגרס, מאז הקמת ישראל ב-1948 ועד מאי 2025 העניקה לה ארצות הברית סיוע צבאי בהיקף מצטבר של כ-174 מיליארד דולר, ללא התאמה לאינפלציה.
החלופה הנבחנת: מעבר מסיוע לייצור ביטחוני משותף
במקביל לדיונים על הפסקת הסיוע, מחוקקים אמריקנים מקדמים הצעת חוק שתעביר את הדגש ממענקים צבאיים להשקעות ביטחוניות ולפיתוח וייצור משותפים של טכנולוגיות צבאיות. ההצעה אמורה להשתלב בחוק מדיניות ההגנה השנתי של ארצות הברית, שצפוי להיות מושלם עד סוף השנה.
תומכי ההצעה טוענים כי היא תקל על הפנטגון לשתף פעולה עם ישראל ברכש ובפיתוח טכנולוגיות צבאיות, תוך הסתמכות על הצלחות קודמות, ובהן מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל, שפותחה בשיתוף חברות אמריקניות.
מנגד, מבקרי ההצעה מזהירים כי היא תעמיק את שילובה של ישראל בשרשראות האספקה ובתוכניות הביטחוניות של הפנטגון, באופן שיקשה על קונגרס עתידי לצמצם את שיתוף הפעולה.
גם מעבר למודל של ייצור משותף לא ייתן מענה מיידי לצורכי ישראל. היא עדיין תלויה באספקה שוטפת של אמצעי לחימה אמריקניים, לרבות אלפי פצצות שסיפקה לה ארצות הברית במהלך המלחמות בשנים האחרונות. בין ההתחייבויות העתידיות נמצאת גם התוכנית הישראלית לרכוש טייסת של 25 מטוסי קרב מתקדמים מדגם F-35.
הפסקת הסיוע עשויה לחייב את ישראל להגדיל עוד יותר את תקציב הביטחון שלה. כבר כיום, למרות הסיוע האמריקני, הוצאות הביטחון של ישראל עומדות על כ-7% מהתוצר המקומי הגולמי, שיעור גבוה מזה של כל אחת ממדינות נאט"ו.
המפלה הרפובליקנית והלחץ לשנות את היחסים עם ישראל
הדיון על עתיד הסיוע מתנהל על רקע הירידה בתמיכה בישראל בשתי המפלגות בארצות הברית, לאחר שנות המלחמה בעזה ובלבנון והמערכה המשותפת של ארצות הברית וישראל נגד איראן השנה.
הנושא בלט גם בבחירות לקונגרס שנערכו ביום שלישי, שבהן ספגו הרפובליקנים הפסדים משמעותיים. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס כתב אתמול ברשת X כי המלחמה באיראן והיחסים עם ישראל נמנים עם הסיבות המרכזיות שבגללן מצביעים התרחקו מהמפלגה הרפובליקנית.
טראמפ עצמו טען כי הפסקת הסיוע הישיר לישראל עשויה לשלול ממבקריה הדמוקרטים סוגיה מרכזית בקמפיינים שלהם. הוא התייחס בין היתר לעבדול א-סייד, שנבחר במישיגן ויהיה המוסלמי הראשון שיכהן בסנאט האמריקני. א-סייד קרא במהלך הקמפיין שלו להפסקת הסיוע הבלתי מותנה לישראל.
לצד הקשיים התקציביים, הפסקת הסיוע תצטרך להתמודד גם עם מחויבויות אמריקניות ותיקות. החוק האמריקני מחייב את הממשל לשמור על יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל מול יריבותיה האפשריות, וצמצום הסיוע עלול להקשות על עמידה במחויבות זו.
למרות הצהרות טראמפ, גורמים אמריקניים בהווה ובעבר מעריכים כי הפסקה מיידית של הסיוע אינה סבירה. "לא מתקבל על הדעת שנפסיק עד סוף השנה", אמר ג'וש פול, בכיר לשעבר במחלקת המדינה שהתפטר בתקופת ממשל ביידן במחאה על התמיכה האמריקנית במלחמה בעזה. לדבריו, ההתחייבויות התקציביות שכבר אישר הקונגרס אינן מאפשרות מהלך כזה בטווח המיידי.
"עדיין לא ראינו דבר שמבסס את האפשרות הזאת", הוסיף פול, אף שהוא עצמו תומך בהפסקת הסיוע.