בעקבות הפרסום בוואלה על החשד כי אלמונים השתלטו על תיקה הרפואי של אופל מלול, שהתלוננה כי נאנסה בקיבוצה, גבת שבעמק יזרעאל, ובעוד המקרה נחקר, הגישה "כללית" אחר הצהריים (חמישי) תלונה רשמית במחוז הצפוני של המשטרה. התלונה תצטרף לתלונתה של מלול, כדי שהמשטרה תחקור מי עומד מאחורי ההתחזות וההשתלטות.
אלא שהחשד לפריצה לתיקה הרפואי של אופל מלול ב"כללית" אינו מקרה בודד. נעה (שם בדוי, שמה המלא שמור במערכת) זינקה מכיסאה כשקראה אמש על אופל מלול ועל החשד שאלמונים השתלטו על תיקה הרפואי ב"כללית", במהלך חקירת תלונתה כי סוממה בבריכת הקיבוץ ונאנסה בידי כמה גברים בג'קוזי בבית ביישוב. היא הכירה היטב את הפחד הזה. גם לתיק שלה ניסו להיכנס, שוב ושוב. "הם באמת ניסו בכל דרך", היא אומרת.
נעה וקרובת משפחתה נירית (גם היא שם בדוי, שמה המלא שמור במערכת) התלוננו במשטרה על עבירות מין חמורות שלטענתן ביצע בהן קרוב משפחה כשהיו ילדות. בעקבות התלונות הוגש כתב אישום, והמשפט מתנהל זה כשנתיים בבית המשפט המחוזי. שמיעת ההוכחות החלה לפני מספר חודשים. אלא שכשלושה שבועות לפני תחילת העדויות, ביולי האחרון, נפתחה חזית נוספת: ניסיונות להשיג גישה למידע הרפואי הפרטי שלהן.
"זה ממש ניצול של תום לב"
זה התחיל בשיחת טלפון. נעה מספרת שהמתקשר הציג את עצמו כנציג כללית, ידע את שמה ואת מספר תעודת הזהות שלה ובישר לה שמגיע לה החזר על תרופות. "זה נשמע הכי הגיוני בעולם", היא משחזרת. הוא היה אדיב, הסיפור נשמע אמין, ואז הגיעה הבקשה: למסור לו קוד שנשלח לטלפון שלה, כביכול רק כדי שיוכל לסמן ששוחח עמה.
נעה הסתכלה בהודעה והבינה: זה קוד הכניסה שלה לשירותי כללית. היא סירבה למסור אותו. "באותה מידה גם יכולתי להיות קצת פחות חדה באותו בוקר, ולעשות את זה. זה ממש ניצול של תום לב", היא אומרת. כשפנתה לקרובת משפחתה נירית, בעצמה רופאה, וכאמור גם היא נפגעת עבירה ועדת תביעה, התברר שגם היא קיבלה שיחה דומה. גם אליה התקשר אדם שהציג את עצמו כנציג כללית והציע החזר כספי. נירית, שכבר קיבלה את האזהרה מנעה, העדיפה לסיים את השיחה ולפנות בעצמה למוקד.
אבל בכך זה לא נגמר. לדברי נירית, אישה התקשרה למרפאה, הזדהתה בשמה המלא וביקשה לשנות את מספר הטלפון הרשום במערכת. היא סיפרה שהטלפון שלה התקלקל, שהיא ממתינה לתור אצל רופא שנקבע לפני זמן רב ושהיא חייבת להיכנס לתיק הרפואי.
מה שהמתקשרת כנראה לא ידעה הוא שמזכירת המרפאה מכירה את נירית אישית. "היא ידעה שזה לא אני, כי אנחנו שכנות", מספרת נירית. המזכירה סירבה לשנות את המספר, דרשה שתגיע להזדהות בעצמה והתקשרה אליה מיד. בהמשך, לדבריה, הופיעה בתיק שלה גם בקשה לסיכום מידע רפואי שלא היא הגישה. הרופאה, שכבר עודכנה בניסיונות ההתחזות, לא אישרה אותה.
כ־50 ניסיונות פריצה לתיק הרפואי - והתלונה נסגרה
לתיק הרפואי של נעה נעשו כ־50 ניסיונות פריצה. הפניות נמשכו גם אחרי שהשתיים התריעו בפני המרפאה ופנו למשטרה. באחד המקרים הופעל ללא ידיעתה שירות "עקוב אחריי" בקו הסלולרי שלה. היא חושדת שהמטרה הייתה להסיט שיחה עם קוד כניסה לכללית אל טלפון אחר, וכך לעקוף אותה לחלוטין. היא חושבת שבדרך הזאת הצליחו להיכנס לתיק, אך אינה יודעת זאת בוודאות.
מה חיפשו שם? נעה חוששת שהמטרה הייתה למצוא מידע שיוכל לשמש נגדן במשפט: טיפול נפשי, תרופות, או דווקא העובדה שלא קיבלו טיפול כזה. מבחינתה, כל פרט עלול להפוך לכלי לערעור אמינותן. "מה גם שזה חדירה מטורפת לפרטיות", היא אומרת. נירית הגיעה למשטרה והגישה תלונה בשמה ובשם נעה. כחודש לאחר מכן התקבלה הודעה על סגירת התיק, ללא פירוט עילת הסגירה. אחרי השיחות, ההתרעות והתלונה, הן נותרו עם הפחד. "חוסר אונים מוחלט", מתארת נירית.
אצל נעה, לפרשה יש מחיר יומיומי גם עכשיו. הגישה הדיגיטלית לתיק הרפואי נעולה — וגם היא עצמה נשארה בחוץ. שירותים שקודם היו במרחק לחיצה מחייבים כעת פנייה טלפונית למרפאה והסתייעות בצוות. "אפילו בדיקת דם אני לא יכולה לעשות", היא מתארת את הקושי להתנהל בלי הגישה הרגילה לשירותי הקופה. כדי להגן על המידע שלה, היא איבדה את האפשרות להשתמש בו בחופשיות בעצמה.
נירית בחרה להשאיר את התיק שלה פתוח לשימוש דיגיטלי. היא אינה רוצה לאבד גם את היכולת לקבל מרשמים ולפנות למרפאה בעצמה. "זה התיש אותי", היא אומרת. "אני רוצה לחיות את החיים שלי". אחרי ההתמודדות עם הפגיעה, המשפט וניסיונות ההתחזות, אין לה כוחות למאבק נוסף. אבל גם כשהתיק פתוח, תחושת הביטחון איננה.
עבור נעה, הניסיון לחדור למידע הרפואי מחזיר את הפגיעה אל המקום הפרטי ביותר. היא מתארת תחושה של הסגת גבול ושל השחתת מה ששייך רק לה. "והפריצה הזאת לתיק הרפואי, שזה הדבר הכי הכי פרטי של אדם, היא פשוט שחזור כואב ומכאיב ודפוק, אין לי מילה אחרת להגיד, בדיוק של הדבר הזה".
"אנחנו חזקות ואנחנו מגובות ואנחנו עטופות, באמת", היא מדגישה. ובכל זאת, במשך חודשים ליוותה אותה מועקה. לא בגלל סוד שהיא מבקשת להסתיר, אלא בגלל אובדן השליטה: מי ראה, מי יודע, ומה עוד אפשר לעשות במידע שלה.
גם אצל נירית, החיים נעצרים בכל פעם שהפרשה חוזרת לטלפון. כשלושה שבועות לאחר תחילת ניסיונות ההתחזות היא התייצבה כעדה הראשונה במשפט, ועמדה על הדוכן במשך שבע שעות. "כל דבר שקשור למשפט עוצר לי את החיים ברגע אחד", היא אומרת. "כל פעם שיש טלפון כזה זה גומר אותי ליום שלם".
השתיים מבקשות להדגיש כי לצד הטענות על אבטחת המידע, הן זכו ליחס מסור מצד הצוות המטפל. "ב'כללית' הם היו מאוד נעימים אלינו והרופאה שלנו הייתה מדהימה ורגישה וליוותה אותנו באופן יוצא דופן ועד היום. בזכותה נעלנו את התיק. אבל לא תקין שככה בקלות פורצים אליהם".
"עוול על עוול": המסר לאופל מלול
הפרסום על מלול הציף אצל שתיהן מחדש את תחושת חוסר האונים. הן חושבות גם על מי שלא התלוננו, לא הגיעו לתקשורת או כלל לא הבחינו שמישהו מנסה להיכנס לתיק שלהן.
למלול הן מבקשות להעביר מסר משותף: "ולאף אחד, בשום קונסטלציה, אסור, אסור, אסור, לקבל איזשהו פרט שאת לא מוכנה לתת מעצמך. מה שהם עושים פה, זה עוול על עוול, באמת. ושאנחנו איתה, ומחבקות אותה, ומאמינות לה".
ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות התלונה שהתקבלה נפתחה חקירה, במסגרתה בוצעו פעולות חקירה נדרשות, לרבות חקירת חשוד וביצוע פעולות חקירה סיגינטיות. ממצאי החקירה לא הצביעו על מעורבותו של החשוד במעשים המתוארים. ככל שיתקבל מידע חדש או יעלו חשדות נוספים, משטרת ישראל תפעל לבדיקתם ולמיצוי כלל האמצעים העומדים לרשותה, במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים, ככל שיימצאו".