מה משותף לצעיר שניצל מהטבח במסיבת הנובה ונידון ל-20 חודשי מאסר, לאחיו של חטוף שנרצח ב-7 באוקטובר ולסרבן גט שהסכים לשחרר את אשתו מעגינות בתמורה לחנינה? שלושתם מצאו את עצמם במרכזן של החלטות חריגות שהגיעו לפתחה של מחלקת החנינות במשרד המשפטים. דוח המחלקה לשנת 2025, המתפרסם כעת, מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של אחד המנגנונים הרגישים במערכת המשפט, וממחיש כיצד המלחמה והשלכותיה הפכו לשיקול משמעותי בבחינת בקשות להקלה בעונשים ולמחיקת רישומים פליליים.
לפי הדוח, במהלך שנת 2025 נפתחו במחלקת החנינות 1,564 בקשות, על רקע גידול מתמשך של כ-30% במספר הבקשות שהועברו לטיפולה בשלוש השנים האחרונות. כמעט מחצית מהבקשות, 49.8%, עסקו במחיקת רישום פלילי, 17.2% בהקלה בעונשי מאסר ו-11% מהבקשות שטופלו עסקו בהקלה בקנסות. יתר הבקשות נגעו לעונשים אחרים ולקציבת מאסרי עולם.
אלא שמאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר. ב-35% מחוות הדעת שהעבירה המחלקה לנשיא המדינה בשנת 2025 הומלץ להיעתר לבקשות החנינה. שיעור ההמלצות החיוביות השתנה באופן משמעותי בהתאם לסוג הבקשה: 86% בבקשות להקלה בקנסות, לעומת 16% בלבד בבקשות להקלה בעונשי מאסר ו-31% בבקשות למחיקת רישום פלילי ותעבורתי. מדובר בשיעורי ההמלצות שהעבירה המחלקה, ולא בשיעור החנינות שניתנו בפועל.
ניצל מהטבח בנובה - והמדינה המליצה להמיר את מאסרו
אחד המקרים החריגים המתוארים בדוח הוא של מ', צעיר בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, שנידון ל-20 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בהחזקת סמים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית. אלא שלאחר ביצוע העבירות השתנו חייו. מ' השתתף בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, ניצל מהטבח, איבד חברים ונפצע בעצמו. בעקבות האירועים התמודד עם פוסט-טראומה, ובמקביל החל בהליך שיקום ואף פעל בהתנדבות למען נפגעים אחרים.
במחלקת החנינות התלבטו כיצד לנהוג בעניינו. מצד אחד, חומרת העבירות שבהן הורשע והעונש שהוטל עליו. מצד שני, גילו הצעיר, היעדר רישום פלילי נוסף, התהליך השיקומי שעבר וההשלכות הנפשיות של הטבח. לנוכח הנסיבות החריגות הוחלט לקיים עמו פגישה אישית ולבקש תסקיר עדכני משירות המבחן.
בסופו של דבר המליצה המחלקה להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, לצד צו מבחן. הנימוק המרכזי היה החשש כי כליאתו מאחורי סורג ובריח תפגע באופן ממשי בתהליך השיקום שלו, במיוחד על רקע המצוקה הנפשית שממנה הוא סובל מאז 7 באוקטובר. הדוח מתאר את ההמלצה, אך אינו מציין כי ההקלה אושרה בפועל.

הטרגדיה המשפחתית שהותירה יורש יחיד וחובות למדינה
במקרה אחר נאלצה מחלקת החנינות להתמודד עם השלכותיה של טרגדיה משפחתית קשה. מ' המנוח הותיר אחריו קנסות משטרתיים, קנס מינהלי וקנס פלילי, בסכום מקורי של אלפי שקלים. בנו, שהיה ליורשו היחיד, ביקש להקל ביתרת החוב, לאחר שחלק קטן ממנו כבר שולם.
אלא שבמהלך בחינת הבקשה התברר כי מאחורי החוב עומד סיפור משפחתי יוצא דופן. בת משפחה נוספת נרצחה במתקפת 7 באוקטובר, ובהמשך נפטרו גם האב ואשתו. הבן, שנותר היורש היחיד, נאלץ להתמודד לא רק עם האובדן המשפחתי אלא גם עם מצוקה כלכלית ונפשית ועם החובות שהותיר אביו.
במחלקת החנינות ציינו כי בעקבות מות האב נמחק רישומו הפלילי מהמרשם, ולכן לא ניתן היה לברר את מלוא נסיבות העבירות שבגינן הוטלו הקנסות. למרות זאת, לנוכח הנסיבות המשפחתיות החריגות והקשר שלהן לאירועי 7 באוקטובר, הומלץ לבטל את יתרת הקנסות ולהסיר את החובות כלפי המדינה מהיורש.
מקרה נוסף נגע לז', שאחיו, אזרח ישראלי, נרצח ונחטף לרצועת עזה במתקפת 7 באוקטובר. ז' ביקש לקצר את תקופת המחיקה של הרשעותיו הפליליות. במחלקה הביאו בחשבון את חומרת העבירות שביצע בעבר, אך גם את העובדה שהתרחשו לפני שנים רבות, בתקופה משברית בחייו. המשקל שניתן לאסון שפקד את משפחתו הכריע את הכף, ובקשתו התקבלה. הוחלט לקצר את תקופת המחיקה כך שתסתיים באופן מיידי.

חנינה תמורת גט: המהלך החריג שהביא לשחרור אישה מעגינות
אך אחד הסיפורים יוצאי הדופן בדוח כלל אינו קשור למלחמה. מדובר באישה שנאבקה במשך יותר משני עשורים כדי להשתחרר מנישואיה, ובבעל שסירב לאורך שנים להעניק לה גט.
תחילת הפרשה בתביעת גירושין שהגישה האישה לפני למעלה מ-20 שנה לבית דין בארצות הברית. בעלה, א', סירב להתייצב לדיונים. בהמשך פנתה האישה לבית הדין הרבני בישראל, שקבע כי על הבעל לתת לה גט. אלא שגם פסק הדין לא הביא לשינוי בעמדתו. בעקבות סירובו הוטלו עליו סנקציות, והוא ריצה מאסר אזרחי במשך מספר שנים.
בשנת 2021 הועמד הבעל לדין בגין הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, ולאחר הרשעתו בשנת 2024 נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. במהלך מאסרו הגיעה תפנית: סנגורו הודיע כי מרשו מסכים סוף סוף לתת לאשתו גט, אך הציב תנאי: חנינה מנשיא המדינה וביטול עונש המאסר.

במחלקת החנינות זיהו הזדמנות להביא לסיום שנות העגינות הארוכות. בשיתוף שר המשפטים ונשיא המדינה, ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים, גובש מתווה חריג: הבעל ייתן את הגט בבית הדין, ומיד לאחר מכן יימסר לו כתב ההקלה בעונש והוא ישוחרר ממאסרו.
לאחר שעות ארוכות בבית הדין ניתן הגט, כתב ההקלה מומש והבעל שוחרר. כך הפכה סמכות החנינה, שנועדה לאפשר הקלה בעונשים במקרים המתאימים, לכלי שהביא לסיום מאבקה הממושך של האישה להשתחרר מנישואיה.
הדוח חושף גם את השימוש בסמכות החנינה במקרים שבהם הרישום הפלילי ממשיך להשפיע על חייו של אדם שנים לאחר ביצוע העבירה. כך למשל בעניינו של צ', צעיר בשנות ה-20 לחייו מהחברה האתיופית, שהורשע בעבר בהפרעה לשוטר, בהתפרצות למקום מגורים ובקשירת קשר לביצוע פשע. מאז חלפו מספר שנים, שבמהלכן נישא, הקים משפחה והתרחק מעולם הפלילים. אלא שכאשר ביקש להתקדם בחייו המקצועיים, גילה כי הרישום הפלילי עדיין חוסם בפניו אפשרויות תעסוקה מסוימות.

במסגרת מתווה מיוחד למחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית, ולאחר שנבחנו נסיבות חייו והשינוי שעבר, המליצה המחלקה לקצר את תקופת המחיקה של רישומו.
מקרה אחר עסק בת', אישה שביקשה להקל בקנסות שהוטלו עליה בגין עבירות תעבורה, סמים ורכוש. במסגרת בדיקת הבקשה עלתה תמונת חיים מורכבת שכללה פגיעות מתמשכות, התמכרות, קשיים נפשיים וכלכליים וחיים בשולי החברה. כיום היא שוהה במסגרת שיקומית סגורה, מקבלת טיפול, מוכרת כבעלת אי-כושר עבודה ואף קיבלה צו הפטר בהליך חדלות פירעון.
במסגרת המתווה לעידוד היציאה ממעגל הזנות, הוחלט להיעתר לבקשתה ולהעמיד את סכום הקנסות על הסכום שכבר שילמה. ההחלטה נועדה לאפשר את המשך הליך השיקום שלה מבלי להותיר על כתפיה את יתרת הקנסות.
גם הרשעות בגין החזקת קנאביס לצריכה עצמית נבחנו במסגרת מסלול ייחודי. אחד המקרים הוא של ל', שעלה מאתיופיה כתינוק עם משפחתו. במהלך מסע העלייה נפטרה אחותו הקטינה, וכעבור מספר שנים נפטר גם אחיו ממחלה קשה.